כשהחורף מגיע לאלפים, קיצבהיל עולה לבמה.
העיר הקטנה בטירול, שבימים כתיקונם מונה כ-8,000 תושבים בלבד, הופכת מדי עונה למוקד עלייה לרגל של גולשי סקי מקצועיים וחובבנים מכל העולם.
זה לא רק בגלל הנופים, האווירה או רמת התחזוקה – אלא בגלל שם אחד שמחייב את כולם לעצור רגע: Hahnenkamm.
האננקאם הוא לא עוד הר – זהו שם נרדף לאחד המסלולים הכי מפורסמים, קשים ומאתגרים בעולם הסקי ולא סתם הוא נבחר לארח כל כך הרבה תחרויות סקי!
אבל כדי להבין את עוצמתו – חייבים להתחיל מקיצבהיל עצמה: עיירת סקי עם היסטוריה ארוכה, אינספור מסלולים ומעליות, שילוב של יוקרה מקומית ופשטות טירולית, ושם בינלאומי שמופיע דרך קבע בטבלאות של תחרויות הגביע העולמי (FIS).
העיר מארחת מדי שנה את מירוץ הגברים היוקרתי של ה-Hahnenkamm, שמזרים לאזור אלפי גולשים, עיתונאים, אוהדים וחובבי אדרנלין שמגיעים לראות מי ישרוד את ה-Streif – המסלול הכי מאתגר באליפות.
אבל האננקאם לא שייך רק למקצוענים. זהו אתר שמציע גם למטיילים, גולשים חובבים ולפעמים גם לא גולשים בכלל – חוויה אמיתית של פסגת האלפים הטירוליים.
רכבלים, תצפיות, מסעדות בגובה, ואווירה חורפית כמו שרק האוסטרים יודעים להציע.
ומעל הכול – יש את המסלול הזה, שממגנט את כולם אליו: ה-Streif. ואם לא שמעתם עליו עדיין, אתם עומדים להכיר את אחת הזירות הכי מטורפות בעולם הספורט החורפי.
מסלול האננקאם (Hahnenkamm) – המסלול האגדי של עולם הסקי ⛷️
המסלולים המפורסמים והמאיימים ביותר בסבב הגביע העולמי.
מה שמייחד אותו אינו רק השיפועים הקיצוניים או המהירויות המטורפות, אלא השילוב שבין טכניקה, כוח, אומץ, ותעוזה פסיכולוגית אמיתית.
המסלול נפתח בקטע תלול במיוחד המכונה "Mausefalle" (מלכודת העכבר) – שבו הגולשים מגיעים למהירות של כ־140 קמ"ש תוך שניות.
בהמשך מחכים להם קטעים טכניים, פניות חדות, מעברים על קרח, שינויי שיפוע פתאומיים, ודילוגים שדורשים תזמון מושלם – כל טעות עלולה להסתיים בנפילה מדהימה (ולא מהסוג הטוב).
ה-Streif הוא חלק מההר Hahnenkamm, ומוגדר באופן רשמי כ־מסלול Downhill, כלומר מסלול ירידה מהירה (ולא טכני בלבד).
אורכו כ־3.3 ק"מ, עם הפרש גובה של כמעט 860 מטרים – נתונים שמציבים אותו כאחד המסלולים הכי תלולים והכי מסוכנים בעולם. 🏁
המסלול זכה למעמד של מיתוס: הוא לא רק נחשב לאתגר ספורטיבי ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם הפך לאייקון תרבותי.
השמות שעברו שם – מדידייה קוש ועד הרמן מאייר – כתבו פרקים בהיסטוריה של הספורט החורפי.
אבל למרות הקושי, כשאין תחרות – המסלול פתוח גם לגולשים חובבים (שיכולים לבחור לעקוף חלקים מסוימים).
וכך, גם מי שלא מקצוען, יכול להבין מקרוב למה האננקאם הוא לא סתם מסלול סקי – הוא מסלול עם אישיות, עם אופי, ועם סטטוס שאין שני לו.
ה-Streif – המסלול הכי מפחיד שיש? ניתוח מעמיק של כל מקטע 🎯
אם יש מסלול שגורם אפילו לגולשים המקצועיים ביותר להזיע עוד לפני שהם לובשים את המגפיים – זה ה-Streif.
הוא מתחיל בגובה של כ-1,665 מטרים ומסתיים ב-805 מטרים – אבל הירידה הזו, שאורכת בין דקה לדקה וחצי בתחרויות, היא אחד האתגרים הגדולים ביותר שגולש סקי יכול להתמודד איתם.
הקטע הראשון, Mausefalle (מלכודת העכבר), הוא כנראה המקטע הכי מוכר והכי מצולם במסלול.
ירידה כמעט אנכית, שבה גולשים "עפים" כמה עשרות מטרים קדימה באוויר, ואז נוחתים בזווית לא טבעית במהירות של למעלה מ־140 קמ"ש.
זוהי פתיחה שלא משאירה מקום להתלבטות – או שאתה נכנס חזק, או שאתה פשוט לא נכנס.
בהמשך, המסלול עובר דרך מקטעים כמו:
Steilhang – מדרון תלול עם פנייה שמאלית חדה ודורשת שליטה מוחלטת
Hausbergkante – זינוק חד שמסתיים בכניסה לפנייה חדה לקראת קו הסיום
Zielschuss – הקטע האחרון שבו המהירות מגיעה לשיאה, והשליטה חייבת להיות מוחלטת
הכל במסלול הזה מתוכנן לבחון את הגולש עד הקצה – מהירות, תגובה, קואורדינציה, קבלת החלטות תחת לחץ.
כל פנייה מחושבת, כל גולש יודע בדיוק מה מחכה – אבל השטח והשלג תמיד מפתיעים מחדש. 🎿
גם בתנאים רגילים, הגלישה על Streif אינה פשוטה.
אבל כשתחרות הגברים מתרחשת כאן – מדובר בכמעט-קרב: הגולשים לא רק מתמודדים עם המסלול, אלא גם עם שיאים היסטוריים, קהל עצום, וחשש אמיתי מנפילות חמורות.
ה-Streif זכה לכינוי “The World’s Most Dangerous Downhill”, ולא סתם.
מספיק לצפות בנפילה אחת מפורסמת של מתמודד כדי להבין למה מדובר במסלול שפשוט לא סולח.
מירוץ הגברים של Hahnenkamm – מסורת של אקסטרים עולמי 🏁
מאז 1931, בכל חודש ינואר, קיצבהיל הופכת לזירת קרב של ספורט חורפי – והמוקד הוא אחד: מירוץ הגברים של Hahnenkamm, הידוע גם בשם Hahnenkammrennen.
זהו לא סתם עוד מקצה בסבב הגביע העולמי (FIS) – אלא המירוץ היוקרתי, המאתגר והמפורסם ביותר בענף הסקי האלפיני. עבור רבים מהגולשים, זהו האירוע שהם הכי חוששים ממנו – וגם הכי משתוקקים לכבוש.
המירוץ מתקיים על מסלול ה-Streif, ומושך אליו מדי שנה עשרות אלפי צופים שמגיעים לעיירה הקטנה – לצד מיליוני צופים בשידורים חיים בטלוויזיה.
מדובר בפסטיבל שלם: מעבר לתחרות עצמה, מתקיימות מסיבות, אירועי תרבות, מסיבות עיתונאים, ומפגשים עם אגדות סקי מהעבר. 🎉
מי שמנצח כאן – נכנס לספרי ההיסטוריה.
שמות כמו פרנץ קלמנש, דידייה קוש, הרמן מאייר, בודי מילר ואחרים נחרטו בזכות הניצחון על המסלול הלא-סלחני הזה.
אבל יותר מכל – זה מירוץ של כבוד, אומץ ועצבים מפלדה.
הייחוד של האירוע הוא לא רק ברמת הקושי של המסלול, אלא גם באווירה: העיר כולה מתגייסת, הרחובות מקושטים, מקומות הלינה מתמלאים חודשים מראש, והתיירים מגיעים מכל קצוות אירופה.
הסטנדרטים המקצועיים של המארגנים הופכים אותו לאירוע בטוח, אבל גם כזה שמחזיק באופי פראי – אין הרבה מקומות שבהם ספורט נתפס בצורה כל כך עוצמתית, פיזית, וחזקה מבחינה רגשית.
מי שמגיע לקיצבהיל בסוף ינואר – בין אם כגולש ובין אם כצופה – מקבל חוויה ספורטיבית של פעם בחיים, עם תחרות שאי אפשר להישאר אדישים אליה.
כל ההמלצות, הטיפים והמידע הקריטי לקראת חופשה מושלמת בחבל טירול - הקליקו 👇
חוויית הגולשים במסלול – למי זה באמת מתאים? 🤔
אז כן – ה־Streif הוא מהמפחידים והקשוחים בעולם…
אבל השאלה הגדולה היא: האם גולשים מן השורה יכולים בכלל להתמודד איתו?
התשובה היא: תלוי מאוד ברמת הגלישה שלכם – המסלול פתוח לציבור הרחב מחוץ לימים של תחרות, וכמה גולשים אמיצים – שבאמת יודעים מה הם עושים – כן בוחרים לגלוש עליו. אבל זה לא פשוט:
☝️ מדובר במסלול Black (רמת קושי מקסימלית)
☝️ עם שיפועים חדים, קטעים קפואים, ואפס מקום לטעויות
☝️ אפילו כשהוא "רגוע" – הוא מחייב שליטה מושלמת בסקי מהיר
לכן, לרוב הגולשים החובבים מומלץ לבחור במסלולים מקבילים, שאינם עוברים דרך המקטעים הקשים כמו ה-Mausefalle או Steilhang. האתר מסומן היטב, ויש אפשרות לרדת במסלול “Streif Family Variant” – גרסה רכה יותר של החוויה, עם תצפית על המקטעים האיקוניים בלי להיכנס אליהם פיזית.
לצד זאת, גם אם לא גולשים – אפשר לטייל לאורך חלק מהמסלול בקיץ, או לקחת את הרכבל עד ל־Start House, ולעמוד בדיוק בנקודה שבה הגולשים יוצאים למירוץ.
שם באמת מרגישים את הגובה, השיפוע – והדופק שמתחיל לעלות גם אם אתם רק עומדים בצד.
היתרון של אתר הסקי בקיצבהיל הוא היכולת לבחור חוויה לפי רמת הניסיון והביטחון האישי, מבלי לוותר על הדרמה של המקום.
וזה אומר שהאננקאם פתוח כמעט לכולם – אבל דורש מודעות אמיתית ליכולות שלכם.
מתי להגיע – עונות, תחרויות, מזג אוויר וטיפים לתזמון מושלם 📅
אם אתם מתכננים לעלות ל־Hahnenkamm ולגלוש על המסלול האגדי או לצפות במירוץ – חשוב לבחור בתזמון הנכון.
עונת הסקי בקיצבהיל נפתחת בדרך כלל בתחילת דצמבר ונמשכת עד אמצע אפריל, כשהשיא מגיע לקראת סוף ינואר – עם קיומו של מירוץ הגברים המפורסם של האננקאם.
🧊 דצמבר – ינואר
מזג האוויר קר מאוד, השלג טרי, וזה הזמן האידיאלי לחובבי אדרנלין ותחרות – עם זאת, זה גם הזמן הכי עמוס בשנה.
אם אתם מתכננים לבקר סביב מועד המירוץ – חובה להזמין לינה מראש.
🌨️ פברואר – תחילת מרץ
מזג האוויר עדיין חורפי, אבל קצת פחות קיצוני.
המסלולים פתוחים כמעט במלואם, ובשלב הזה העומסים מתפזרים מעט.
זהו זמן מצוין למי שרוצה גם לגלוש וגם ליהנות מאווירה טיפה פחות צפופה.
☀️ אפריל
סוף העונה, התחממות הדרגתית, תנאים משתנים – לא אידיאלי למי שמכוון ל-Streif, אבל כן נעים יותר לאוהבי מסלולים קלים ובילוי רגוע בגובה.
🗓️ טיפ
אם אינכם מגיעים לתחרות עצמה – העדיפו ימי אמצע השבוע.
הסופי שבוע עמוסים בגולשים ותיירים, בעיקר באזורים המרכזיים של האתר.
🌦️ חשוב גם לעקוב אחר תחזית שלג בזמן אמת באתר הרשמי של קיצבהיל – כי לפעמים תנאי מזג האוויר יכולים לסגור חלק מהמסלול (כולל את Streif) גם באמצע העונה.
לסיכום – הזמן הכי "מרשים" לבקר באננקאם הוא בהחלט סביב סוף ינואר, בזמן המירוץ, אבל למי שמעדיף חוויה יותר אינטימית – פברואר הוא הימור בטוח.
איך מגיעים לאננקאם – רכבל, מיקום, תחבורה ציבורית וחניה 🚡
אתר הסקי האננקאם ממוקם ממש בקצה של עיירת הסקי קיצבהיל, ומחובר ישירות למרכז העיר באמצעות רכבל שנקרא Hahnenkammbahn – שהוא גם הדרך הכי נוחה והכי פופולרית לעלות לפסגת ההר.
התחנה התחתונה של הרכבל נמצאת בצמוד לתחנת הרכבת המרכזית של קיצבהיל – יתרון עצום למי שמגיע בלי רכב. 🎫🚆
🅿️ אם אתם כן מגיעים עם רכב – יש חניון מסודר ממש ליד הרכבל, לרוב בתשלום סמלי, אך בימי תחרות עומס כבד, וכדאי להגיע מוקדם או להיעזר בהסעות מקומיות.
🚆 רכבות מגיעות אל קיצבהיל בתדירות גבוהה מערים גדולות באוסטריה, כמו זלצבורג, אינסברוק ואפילו מינכן שבגרמניה – הנסיעה נוחה, ויש גם כרטיסים מוזלים לרכבות אזוריות.
🚌 בתוך קיצבהיל עצמה פועלים אוטובוסים עירוניים חינמיים למחזיקי כרטיס אתר סקי, שמובילים בין תחנות מרכזיות, חניונים, מלונות ואתרי תיירות – כולל תחנת הרכבל.
🎿 במעלה ההר – יש תחנות עצירה, כולל נקודות יציאה למסלולים שונים, מסעדות בגובה, ומרפסות תצפית.
הגישה הנוחה לרכבל, השילוב עם רכבת ותחבורה מקומית, והעובדה שאין צורך ברכב פרטי – כל אלו הופכים את האננקאם למיקום שקל מאוד להגיע אליו – אפילו בטיול קצר יומי ממוקדי תיירות סמוכים.
אתר הסקי בקיצבהיל - אם יש מקום לעשות בו סקי מאתגר, זה בהחלט כאן!
קשה לחשוב על יעד חורפי שמשלב כל כך הרבה אדרנלין, מסורת, יוקרה, ואתגר, כמו האננקאם בקיצבהיל.
זה לא רק עניין של שיפועים חדים ומהירויות פסיכיות – אלא היסטוריה חיה ונושמת, שגולשת לצדכם בכל פנייה.
ה־Streif הוא הרבה יותר ממסלול – הוא זירה מיתולוגית של ספורט, מקום בו שמות נכתבים לנצח, וגם גולשים רגילים יכולים לטעום מהאגדה.
אבל הקסם של האננקאם לא נגמר בשלג.
בעונת הקיץ, המקום משנה צורה: מסלולי גלישה מפנים את מקומם לשבילי הליכה מרהיבים, מסעדות אלפיניות מציעות נוף עוצר נשימה ואוכל טירולי אותנטי, ותצפיות מהרכבל נותנות הצצה לאזור בלי שום מאמץ פיזי.
👨👩👧👦 זהו יעד שמתאים לא רק לגולשי אקסטרים – אלא גם למשפחות, מטיילים חובבי טבע, זוגות שמחפשים רומנטיקה בלבן, ואפילו לצלמים שמחפשים את "התמונה של השנה".
🎫 ועוד משהו חשוב: אתר הסקי בקיצבהיל מציע גם בתי ספר לסקי, השכרת ציוד, סיורים מודרכים ואפילו סדנאות בטיחות – כך שגם גולשים פחות מנוסים יכולים לחוות את המקום בצורה בטוחה ונכונה.
ולמי שלא גולש בכלל? – מומלץ להגיע לתצפית בפסגת האננקאם, לשבת באחת מהמסעדות הגבוהות, ולחוות את האווירה – אפילו רק דרך מצלמה וקצת גלוויין חם.
אז בין אם אתם מטורפי סקי שמחפשים אתגרים של ממש, ובין אם אתם מטיילים שמחפשים חוויה ייחודית של חורף באירופה – האננקאם הוא מקום שצריך להיות ברשימה שלכם – כי יש מקומות שאתה לא רק מבקר בהם – אתה זוכר אותם לכל החיים. ⛷️❄️